פירוש קצר על מגילה ג׳

1 בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין!

2 אִין, מִהְוָה הֲווֹ, וְלָא הֲווֹ יָדְעִי הֵי בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּיבָה, וַאֲתוֹ צוֹפִים וְתַקִּינוּ פְּתוּחִין בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וּסְתוּמִין בְּסוֹף תֵּיבָה.

3 סוֹף סוֹף ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״, שֶׁאֵין נָבִיא עָתִיד לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! אֶלָּא שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.

4 וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה — אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים — יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּילָּה סְתָרַיי לִבְנֵי אָדָם?

5 עָמַד יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי סְתָרֶיךָ לִבְנֵי אָדָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

6 וְעוֹד בִּיקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: דַּיֶּיךָּ! מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ קֵץ מָשִׁיחַ.

7 וְתַרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה, אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ? וְהָא אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפוֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״. ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים״ — זֶה מִקְרָא; ״מְפוֹרָשׁ״ — זֶה תַּרְגּוּם;

8 ״וְשׂוֹם שֶׂכֶל״ — אֵלּוּ הַפְּסוּקִין; ״וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״ — אֵלּוּ פִּיסְקֵי טְעָמִים, וְאָמְרִי לַהּ — אֵלּוּ הַמָּסוֹרֹת! — שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.

9 מַאי שְׁנָא דְּאוֹרָיְיתָא דְּלָא אִזְדַּעְזְעָה וְאַדִּנְבִיאֵי אִזְדַּעְזְעָה? דְּאוֹרָיְיתָא — מִיפָּרְשָׁא מִלְּתָא, דִּנְבִיאֵי — אִיכָּא מִילֵּי דְּמִיפָּרְשָׁן וְאִיכָּא מִילֵּי דִּמְסַתְּמָן, דִּכְתִיב: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִימּוֹן בְּבִקְעַת מְגִידּוֹן״,

10 וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא — לָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר: בְּיוֹמָא הַהוּא יִסְגֵּי מִסְפְּדָא בִּירוּשְׁלֶים כְּמִסְפְּדָא דְּאַחְאָב בַּר עָמְרִי דִּקְטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִימּוֹן בֶּן טַבְרִימּוֹן בְּרָמוֹת גִּלְעָד וּכְמִסְפְּדָא דְּיֹאשִׁיָּה בַּר אָמוֹן דִּקְטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִידּוֹ.

11 ״וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא״. מַאן נִינְהוּ אֲנָשִׁים? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.

12 אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ, וְאִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ. אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ — דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי וְאִיהוּ לָאו נָבִיא. אִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ — דְּאִיהוּ חֲזָא וְאִינְהוּ לָא חֲזוֹ.

13 וְכִי מֵאַחַר דְּלָא חֲזוֹ, מַאי טַעְמָא אִיבְּעִיתוּ? אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא חֲזוֹ, מַזָּלַיְיהוּ חֲזוֹ.

14 אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: הַאי מַאן דְּמִיבְּעִית, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵיהּ חָזֵי. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִי קָאֵים בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת — לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי. וְאִי לָא — לֵימָא הָכִי: ״עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחֵי שַׁמִּינָא מִינַּאי״.

15 וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר״ — לִדְרָשָׁה, ״מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה״ לְמַאי אֲתָא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: לְהָבִיא מִשְׁפְּחוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁמְּבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה.

16 דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן — כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה.

17 תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן — כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה. מִכָּאן סָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה, קַל וָחוֹמֶר מֵעֲבוֹדָה: וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִיא חֲמוּרָה — מְבַטְּלִינַן, תַּלְמוּד תּוֹרָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.

18 וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה מִתַּלְמוּד תּוֹרָה? וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְגוֹ׳ וַיִּשְׁתָּחוּ לְאַפָּיו״.

19 וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בַּלַּיְלָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר לֵיהּ: ״כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳״.

20 וְדִלְמָא מְשַׁקְּרִי? גְּמִירִי דְּלָא מַפְּקִי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.

21 אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁיו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ? אָמַר לוֹ: ״עַתָּה בָאתִי״, מִיָּד: ״וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

22 מְלַמֵּד שֶׁלָּן בְּעוּמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַתָּה בָאתִי״!

23 לָא קַשְׁיָא: הָא דְּרַבִּים, וְהָא דְּיָחִיד.

24 וּדְיָחִיד קַל? וְהָתְנַן: נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אִם הָיוּ סְמוּכוֹת לַמִּטָּה — מְטַפְּחוֹת. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת.

25 וְאָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא: אֵין מוֹעֵד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם — כׇּל שֶׁכֵּן חֲנוּכָּה וּפוּרִים.

26 כְּבוֹד תּוֹרָה קָאָמְרַתְּ. כְּבוֹד תּוֹרָה דְּיָחִיד — חָמוּר, תַּלְמוּד תּוֹרָה דְּיָחִיד — קַל.

27 אָמַר רָבָא, פְּשִׁיטָא לִי: עֲבוֹדָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּסָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי.

28 תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִדְּתַנְיָא: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת מֵת, וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. עֲבוֹדָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִ״וּלְאַחוֹתוֹ״.

29 דְּתַנְיָא: ״וּלְאַחוֹתוֹ״ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמָּא —

30 אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמָּא״. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְאַחוֹתוֹ״. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.

31 בָּעֵי רָבָא: מִקְרָא מְגִילָּה וּמֵת מִצְוָה הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא, אוֹ דִּלְמָא מֵת מִצְוָה עֲדִיף מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת? בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מֵת מִצְוָה עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.

32 גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ, וְכׇל הַסָּמוּךְ לוֹ, וְכׇל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ — נִדּוֹן כִּכְרַךְ. תָּנָא: סָמוּךְ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, נִרְאֶה — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ.

33 בִּשְׁלָמָא נִרְאֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּיָתְבָה בְּרֹאשׁ הָהָר. אֶלָּא סָמוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּנַּחַל.

34 וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה״, שֶׁהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַׁב, וְלֹא שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף.

35 וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה — כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוֹת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר? כְּרַךְ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּמִיקַּלְעִי לֵיהּ מֵעָלְמָא.

36 וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁחָרַב וּלְבַסּוֹף יָשַׁב נִדּוֹן כִּכְרַךְ. מַאי חָרַב? אִילֵּימָא חָרְבוּ חוֹמוֹתָיו: יָשַׁב — אִין, לֹא יָשַׁב — לָא? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן.

37 אֶלָּא מַאי ״חָרַב״ — שֶׁחָרַב מֵעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין.

38 וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:

פירוש פירוש קצר על מגילה ג׳

1 שביהוידע וכו'. כלומר, מלכים ב' בפי"ב, עיין בבה"א.

2 שבת ראשונה וכו'. כלומר, שקורין בה פרש' שקלים.

3 פרשת שקלים וכו'. כלומר, פרשת כי תשא.

4 וחוזרין וכופלין וכו'. כלומר, לשבת הבאה, שהרי לפי מנהג א"י לא קראו כלל בפרשת שקלים בפרשה של סדר היום, עיין בבה"א.

5 וכן בשנייה וכו'. והכל לפי מנהג א"י שגמרו את התורה בשלש שנים, ולפיהו יכלה פרשת כי תצא לחול בפרשת זכור וכו', עיין בבה"א.

6 משם מתחילין וכו'. ולא נתבאר כאן מה קורין בשבת במנחה וכן בשני ובחמישי, אם כמנהגנו, או שקוראין במנחה ממקום שהפסיקו בשחרית, וביום שני ממה שהפסיקו בשבת במנחה וכו', אלא שבשבת הבאה חוזרים ומתחילים מתחילת הפרשה. ועיין בבה"א.

7 למנין שבעה וכו'. כלומר, אם כבר קרא איש בר מצוה בתורה, וכבר נשלמה תקנת משה, הרי גם אשה וקטן עולין להשלים את המניין.

8 אין מביאין את האשה וכו'. כלומר, אם אין שם אף אחד שיודע לקרות בתורה אין מביאים את האשה לקרות ולהוציא את הרבים, שהרי אינה חייבת בתקנת משה, ואינה יכולה להוציא את הרבים. וברייתא זו דבוקה לברייתא שלהלן. ועיין בבה"א.

9 ויושב וכו'. ובזמנם לא ברכו אלא ברכה אחת בתחילת הפרשה וברכה שנייה בסוף הפרשה, ולפיכך צריך לשבת בנתים, כדי לחלק את הפרשה לשבעה חלקים. ועיין בבה"א.

10 פותחין עברית וכו'. כדי שיברכו בתחילה ובסוף על עברית, אבל באמצע קורין לועזית, כדי שיבין הציבור.

11 אין קורא אלא אחד. כלומר, ולא נהגו שם לחלק את הפרשה לקרואים בכל יום שקוראין בתורה, עיין בבה"א.

12 מעמד ומושב וכו'. בחזרתם מקבורת המת היו עומדים ויושבים שבע פעמים.

13 אימתי מסיאין וכו'. נתבאר לעיל ר"ה פ"א, שו' 65 ואילך. ועיין בשנו"ס ובבה"א.

14 אם היתה וכו'. כלומר, הפרשה האחרת.

15 אין מפטירין וכו'. משום שהיו מתרגמין את קריאת הנביא, ואם יקרא יותר משלשה פסוקים בבת אחת עלול המתרגם לטעות כשמתרגם את כולם בבת אחת, אבל בתורה היו מתרגמים כל פסוק ופסוק בפני עצמו, עיין בבה"א.

16 המקצר וכו'. כלומר, הקורא פסוק, פסוק, כדי שיתרגמו פסוק פסוק.

17 אין משיירין וכו'. כלומר אין משיירין בשבת שקורין בה את הסדר הסמוך לסוף הספר והכל לפי מנהג א"י שהיו גומרים את התורה בשלש, או בשלש שנים ומחצה פחות מכ"א פסוקים לשבת הבאה, לשבת שמסיימין בה את הספר.

18 שיקראו ששה קורא וכו'. צ"ל: שיקראו שבעה וקראו אותה ששה יקראו עוד וכו'. כעין גי' כי"ע ובעל ס' העתים, עיין בבה"א.

19 וקוראו אותן וכו'. צ"ל, וקראו אותה וכו', כגי' ד ועוד, עיין בבה"א.

20 לראשו. כלומר, לצד ראשו, למפרע.

21 מבזבזהו וכו'. צ"ל: מבזבז וכו', כגי' כי"ע, כי"ל וראשונים, כלומר, שאין אדם מבזבז כבוד לעצמו, והרי ראש הכנסת ממונה על קריאת הממונים לתורה, והוא אומר לחזן ומזמין את הקורא.

22 ומחזין לו וכו'. דרכם היה שהחזן היה קורא מתחילה כל פסוק, ואח"כ היה הקורא חוזר אחריו, ואם החזן עומד לקרות אחר מחזן לו עד שעה שיקרא בעצמו, עיין בבה"א.

23 כלפי קודש וכו'. כלפי ההיכל.

24 כשמניחין את התיבה וכו'. כלומר, כשמניחין אותה בחוץ בתעניות, עיין בבה"א.

25 שנ' ותקהל וכו'. ומשה מדבר עמהם משם, ומסתכל כנגדן, ונמצא פניו כלפי העם ואחוריו כלפי קודש. הר"ן.

26 ואתן וכו'. צ"ל ויתן וכו', כגי' כי"ע וילקוט ת"ת, ועיין בבה"א.

27 חופר ומכסה. צ"ל: וחוזר כגי' כי"ל וכי"ע, כלומר, מכסה לפני שעומד, עיין בבה"א.

28 המיסך את רגליו וכו'. כלומר, איש מן המחנה שצריך לצאת לשם כך מחוץ למחנה, פניו כלפי המחנה, אעפ"י שאחוריו הן כנגד המקדש שבירושלים, מפני כבוד העם, כשם שהזקנים ישבו כנגד העם, ואחוריהם כנגד הקודש, כלעיל שו' 78.

29 המיטיל את המים וכו'. שמותר לו להטיל בתוך המחנה, ובין כך ובין כך יצטרך להטיל מים כשפניו כנגד חלק מן העם, הרי עליו להזהר שלא יטיל מים ופניו כלפי קודש, ודינו כמטיל מים בשדה.

30 הלחם. צ"ל: שמע, כגי' כל שאר הנוסחאות והראשונים, והכוונה לברכות ק"ש שלפניה. ועיין בבה"א.

31 יתומה וכו'. כלומר, שלא שמע את הברכה, ואמן קטופה היא שקוטף ומחסר את הנו'ן. ועיין בבה"א.

32 פוחח וכו'. לבוש קרעים. ובשרו נראה.

33 חבר עיר וכו'. שכולם מכירים אותו ורגילים בו. ועיין בבה"א.

34 במעפורת וכו'. כלומר בבגדים שאין מכסים את רובו, הוא גרוע מפוחח. ועיין על טיב הבגדים בבה"א.

35 בתוך פתחו וכו'. כלומר, שתלאה בחבל מן המשקוף העליון בתוך חלל הפתח. ועשה כן בשעת השמד, כדי להטעות את הגוים, הרי סכן את נפשו בחנם, וידי מצוה לא יצא. עיין בבה"א.

36 ויגף וכו'. הנכון הוא בכי"ע, עיין בשנו"ס ובבה"א.

37 מיכן וכו'. כלומר, מתשובת אהרן למשה וכו', ומוטב היה שישתוק לגמרי.

38 קורין אותו ככתובו. כלומר למחראות.

39 מכנין וכו'. בכי"ל: אין מכנים לרבים, לרבים אין מכנים וכו', וכ"ה בראשונים. והכוונה שהמתרגם בתורה לא יכנה וישנה מיחיד לרבים ומרבים ליחיד. ועיין בבה"א.

40 פסוק כצורתו. פירש"י שהוא מחסר את הוספות התרגום שלנו כפירוש לפסוקים, וכן המוסיף עליו מלבו, עיין בבה"א.

41 אביו או רבו וכו'. כלומר, שהמתורגמן היה אביו של חכם, או רבו. עיין בבה"א.

« פירוש קצר על מגילה ב׳:י״ב